Vintage background with quill pen and in

ספרי תורה

לעילוי נשמת הקרובים  

בעולם הספרים, ישנם סופרים המוכרים עותקים מועטים של כתב ידם, ויש המוכרים עותקים רבים והופכים לרבי-מכר תוך שבועות ספורים. אולם, גם תחת הכותרת של 'ספרים רבי מכר', נתקשה מאוד למצוא ספרים שהציבור מתעניין בהם לאורך ימים ושנים, וממשיך לרכוש אותם גם עשרות שנים לאחר שהמוכר הלך לעולמו והשיח הציבורי חלף והשתנה. ספר התורה, הספר שנכתב על ידי משה רבינו מפי ה', באופן פלא ממשיך לרתק את עם ישראל אליו, גם אלפי שנים לאחר חתימתו. בכל בית-כנסת ברחבי תבל, בקיר הפונה לירושלים עיר הקודש, מונח ושמור בכבוד רב ספר התורה; ספר הכתוב באופן ייחודי, ובעיקר – בעל תוכן ייחודי.

מה כתוב בספר התורה?

ראשית, מה בכלל כתוב בספר התורה? בספר התורה בו קוראים בבית הכנסת כלולים חמישה ספרים (חומשים): חומש בראשית, חומש שמות, חומש ויקרא, חומש במדבר וחומש דברים. חמשת חומשי התורה הללו הם המרכיבים את ספר התורה. הספרים פרוסים על פני מאות שנים: החל מבריאת העולם, דרך אבות האומה ואימותיה, עבור בשעבוד מצרים והמסע במדבר ועד הרגעים הספורים טרם כניסת ישראל לארץ ישראל, הארץ המובטחת. ספר התורה איננו רק ספר היסטוריה, אלא הוא ספר המתבקש לשמש מענה לשאלות החיים. על פי ספר התורה והתורה שבעל-פה, שעברה במסורת בידי תלמידי החכמים, חינכו בני ישראל את ילדיהם לאורך הדורות, וכך נשמרת מסורת זו עד עצם היום הזה.

מתי קוראים בספר התורה?

כדי לשמר את הקשר לתורה, מצווה כל אדם מישראל בלימודה ובקיום מצוותיה. בנוסף, ספר התורה יוצא מארון הקודש מספר פעמים במהלך השבוע: בימים שני וחמישי, וכן באופן קבע מדי שבת בבוקר ואחר הצהריים. בנוסף, קוראים בתורה בראש השנה, יום הכיפורים, ושלושת הרגלים (פסח, שבועות וסוכות), וכן בראשי-חודשים ובימי צום. בכל פעם שיוצא ספר התורה קוראים באותה פרשה השייכת לאותו יום. כך יוצא שגם היהודי הפשוט, זה שלא עמל על התורה ולומד אותה בכל רגע, זוכה להיפגש עם ספר התורה פעם בכמה ימים.

יום חג מיוחד המראה את האהבה הגדולה של עם ישראל לספר התורה, הוא יום 'שמחת תורה'. יום זה חל בחודש תשרי, ובו נוהגים כל ישראל לסיים את סבב פרשיות השבוע ולהתחיל אותם מחדש בפרשת בראשית – הפרשה הראשונה בספר התורה. ביום זה אוחזים את ספר התורה בחיבה ורוקדים איתו בהתלהבות, דבר המראה את הקשר המיוחד לתורה; המצפן המוסרי והערכי של עם ישראל.

ממה עשוי ספר התורה?

ספר קריאה רגיל כתוב על גבי נייר מסוגים שונים. במובן זה, ספר התורה אינו דומה כלל בחומריו לספר קריאה רגיל. ספר תורה מורכב מיריעות קלף 'שליל' שנלקח מעור בהמה טהורה ועובד בסיד. יריעות אלו מחוברות אחת לשנייה, ובכתב דיו שחור כותבים עליהן את חמשת חומשי התורה שמנינו לעיל. כמה יריעות כאלו יש? ספר התורה מכיל 62 יריעות המתפרסות על 245 עמודים.

בלאי טבעי שייווצר לקלף ויגרום לדהיית אותיות או מילים, או בלאי שייגרם לדיו ובעטיו יישחק הדיו מן הקלף – עשויים להפוך ספר תורה כשר לפסול. בסוף תהליך כתיבת ספר התורה, יוכנס הספר ל'בית' משלו, באופן כללי לעדות המזרח – הספר יוכנס לתוך ארגז מפואר, ואילו לעדות אשכנז – נגלל הספר על מוטות עץ המכונים "עץ חיים". המוטות יחד עם הקלף נעטפים בבד קטיפה עם עיטורים שונים

כתב סת"ם

 

כפי שציינו, ספר התורה נכתב בדיו שחור על גבי קלף. יש לדעת שגם צורת הכתיבה עצמה אינה זהה באופן מוחלט לכתב העברי המוכר לנו. בספר תורה אנו משתמשים בכתב סת"ם. בכתב זה משתמשים גם לכתיבת מגילות, מזוזות ותפילין. כתב הסת"ם נכתב על ידי נוצה, קנה ובדיו מיוחד. צורתו של הכתב היא מרובעת כמו הכתב העברי האופייני, אך מעל אותיות מסוימות מתווספים 'תגים' שהם מעין עיטורים המקשטים את הכתוב. כתב הסת"ם מחוסר ניקוד ופיסוק, והוא מונה שני סגנונות כתיבה עיקריים: כתב ספרדי בו נוהגים להשתמש בני עדות המזרח, וכתב אשכנזי הנקרא כתב 'בית יוסף'.

דיני הכתיבה

 

את ספר התורה לא יכול לכתוב כל אדם מן המניין, רק יהודי ירא שמיים שבקיא בהלכות הכתיבה ובדיוקן רשאי לעסוק במלאכה זו. אדם כזה מכונה 'סופר סת"ם'. דיני העשייה והכתיבה של תשמישי קדושה כמו מגילות, מזוזות ותפילין הם מורכבים וחמורים מאוד, אך דינים אלה חמורים ומורכבים עוד יותר ביחס לספר תורה, הספר בעל הקדושה הגבוהה ביותר מכל תשמישי הקדושה. מעלה זו מתבטאת בכך שכל אדם הרואה ספר תורה בזמן שמוליכים אותו, חייב לקום לכבודו.

מעולם הספרים אנו יודעים שאם ספר קריאה חסר עמוד אחד, או שהכריכה שלו נפגמה – הספר ייחשב פגום וכנראה יימכר במחיר זול יותר. הפגם בספר עדיין מאפשר קריאה בו. באופן דומה אך שונה, ספר תורה עלול להיפסל בעטיין של בעיות שונות במצויות בו. הבעיה הנפוצה ביותר היא טעות בכתיבה. אם יתברר שחסרה מילה בספר, או מילה נוספת שאינה צריכה להיכתב, או מילה שנכתבה באופן לא מדויק – הספר ייפסל. משמעות הדבר היא, שבספר תורה כזה, לדעת רוב הפוסקים, לא יהיה ניתן לקרוא בו בציבור, אך ניתן להמשיך ללמוד בו תורה כרגיל.

הדיוק שבספר התורה

למרות שבמהלך הגלות התפזר עם ישראל במדינות שונות ובאורחות חיים שונים, המסורת המדויקת של ספר התורה נותרה בעינה. מציאות זו היא אחד הפלאים הגדולים שבתולדות עם ישראל. בקרב כל קהילות ישראל: ספרדים, אשכנזים ותימנים, מסורת כתיבת ספר התורה נשארה אחידה. אף על פי שבמשך אלפי שונים הועתקו ספרי התורה מספר לספר ברחבי העולם ובנדודים תמידיים, כל ספרי התורה השונים נמצאו שווים בסדר האותיות והמילים.

כיצד מציאות זו אפשרית?!

הלכות רבות מלוות את כתיבת ספר התורה: חיסור או ייתור אותיות פוסל את ספר התורה; הסופר חייב לכתוב את ספר בהעתקה מספר אחר שמונח לפניו, וכן עליו לקרוא כל תיבה בפיו טרם הוא כותב אותה על הקלף; ספר שנמצאה בו טעות, אסור להשהות אותו במצבו יותר משלושים יום, אלא יש לתקנו באופן מידי או לגנוז אותו. כך יצא שהלכות אלה ועוד, מנעו טעויות כתיבה רבות לאורך הדורות.

מצוות כתיבת ספר תורה

 

אם נמשיך בהקבלה בין עולם ספרי הקריאה לעולם ספרי התורה, נוכל להבחין בנקודה זו בהבדל נוסף בין התחומים. כמות הסופרים בעולם היא מועטה באופן יחסי מכמות הקוראים. אין חוק באף מדינה המחייב כל אזרח לכתוב ספר. אחת ממצוות התורה, לעומת זאת, היא שעל כל אדם מישראל מוטלת המצווה לכתוב ספר תורה: "וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת" (ספר דברים לא, יט). אדם שאינו יודע לכתוב ספר תורה או שאין לו פנאי לעשות זאת, יכול לשכור סופר סת"ם בעבורו או שיקנה ספר תורה שכבר נכתב, ובכך יוכל לצאת ידי חובת המצווה. אמנם, מי שממונו דחוק עליו, פטור ממצווה זו.

לסיכום:

ספר התורה הוא תשמיש הקדושה בעל חומרת הקדושה הגבוהה ביותר. ספר התורה מלווה את עם ישראל לאורך הדורות, והוא משמש כמצפן מוסרי וערכי ליהודי בצמתים השונים בחייו. כדי לשמור על הקשר לתורה, נוהגים ישראל להוציא את ספר התורה מארון הקודש מספר פעמים בשנה, וכדי לשמור על דיוק תוכן הספר עצמו ישנן הלכות רבות עליהן סופר הסת"ם חייב להקפיד במהלך הכתיבה. הקפדה זו שמרה על מסורת אחידה של עם ישראל לאורך הדורות.