מה תפקידו של סופר סת"ם?

סופרים וכותבי-עת רבים ישנם בעולם, האחד משכתב את סיפור חייו למילים והאחד מתאר את דמיונותיו ומחשבותיו לכדי ספר עב-כרס. מיוחדת במינה היא כתיבתו של סופר הסת"ם; אין הוא מספר את סיפור חייו האישיים בלבד, אלא תפקידו לשמש צינור להעברת המסורת של התורה שבכתב לעם ישראל לדורותיו. סופר הסת"ם אינו רשאי להחליף ניסוחים ומילים, אלא הוא סופר מיוחד שכל תפקידו לכתוב בצורה המדויקת ביותר את מה שנכתב כבר לפני אלפי שנים.

במה מתעסק הסופר בפועל?

'סת"ם' אלו ראשי תיבות של המילים: ספרי תורה, תפילין, מזוזות ומגילות. כאמור, הסופר לא יכול לכתוב את הסת"ם במחשב, על דף נייר או בעט פיילוט, הכתיבה חייבת להיעשות באמצעות 'קולמוס' (קנה או נוצה, כיום נהגו גם בקולמוסי פלסטיק) ודיו כשר, על קלף העשוי מעור של בהמה שעבר עיבוד בסיד ומלח בלבד ושויף מצדו הפנימי, כך שלמעשה נוצר לנו הקלף. מלאכה זו איננה דורשת רק כישרון אומנותי באופן הכתיבה, אלא היא מחייבת גם בקיאות מוחלטת בכל הלכות כתיבת סת"ם ופרטיהם.

גם הכתיבה עצמה גדושה בהלכות והנחיות עליהן חייב הסופר להקפיד, כגון: כתיבה בכתב אשורי, צורה מיוחדת לכל אות, רווח בין האותיות ועוד. ספר תורה בו טעה הסופר ולו טעות אחת – עלול להיות פסול ולא ניתן לצאת בו ידי חובה. כך יוצא שבכל עת נדרש הסופר להתמקד ולהתרכז בכתיבתו לבל יחרוג מהלכות הכתיבה וקדושת הכוונה.

מדוע מלאכה זו כל-כך מורכבת?

בתלמוד הבבלי (מסכת עירובין, דף יג, עמוד א) מסופר שרבי ישמעאל הזהיר מאוד את רבי מאיר שהיה סופר במלאכתו, וכך אמר לו: "בני, הוי זהיר במלאכתך שמלאכתך מלאכת שמים היא, שמא אתה מחסר אות אחת או מייתר אות אחת - נמצאת מחריב את כל העולם כולו". ישנן מספר הלכות שהופכות את מלאכת הכתיבה למלאכת אומן של ממש הדורש קפדנות. נציין כמה מהלכות אלו באופן כללי, בלא להיכנס לפרטיהן:

א. לא ניתן למחוק שמות קודש – כתיבת שמות ה' צריכה להיעשות בכוונה ובדיוק רב. במידה והסופר טעה בכתיבת שמות השם, ההלכה אוסרת למחוק את שמות השם ולכן הוא יצטרך לכתוב אותם מחדש. במידת הצורך, ניתן לגזור את שם הקודש ולגנוז אותו בצורה מכובדת.

ב. מאוד קשה למחוק טעויות – במידה והסופר טעה וניתן למחוק את הטעות על פי ההלכה, אז אומנם מצד ההלכה ניתן למחוק את הטעות, אך מבחינה מעשית-טכנית מאוד קשה לבצע את זה. מחיקה של אותיות מהקלף אינה נעשית על ידי מחק או טיפקס, כפי שנהוג בכתיבה בעיפרון או בעט, אלא לרוב היא תיעשה על ידי סכין גילוח שעלול להביא לקרעים בקלף. קרעים אלה עלולים לפסול את המזוזה או התפילין.

ג. חזרה מתמדת על ההלכות – בשל הצורך בדיוק רב, יש חשיבות שהסופר יחזור על ההלכות דבר יום-ביומו, זאת כדי שיהיה בקיא בהלכות הכתיבה באופן מושלם.

ד. טבילה במקווה – בגלל תכני הקדושה בהם עוסק הסופר, נהגו הסופרים לטבול בכל יום ובפרט בכתיבת ספר תורה. אמנם אין זה חובה הלכתית, אך מעלה גדולה יש בדבר. יש סופרים המהדרים וטובלים לפני כל כתיבת שם השם, על-פי בקשת הלקוח ובתוספת תשלום.

סיכום:

מכל האמור עולה, שמלאכת כתיבת הסת"ם דורשת דיוק מיוחד, לא ניתן לכתוב על פי רצון-חופשי, אלא על פי הלכות מאוד ספציפיות. הסופר נדרש לשמור על טהרת מחשבתו בכל עת. תפקידו של הסופר חשוב מאוד, הן ברמה המעשית והן ברמה המהותית – העברת המסורת היהודית וכתביה לדורות הבאים.